אהבה לאור יום | יאיר הניג

נדלקה השמש
מצמצה לרגע
ובהקה כאלף מיטות

ברוך אמת מנומנם
שלחה מבטה
ופשטה את עורי
מדמותי השולית

עמדנו גלמודים,
עטופים סדין אדום
על-יד עץ מזכוכית
בכינו
יצרנו חיים.

תפילה | יאיר הניג

כיצד מרימים גרגר של חול
ומחזרים אותו
אל אותו המקום

היא צורחת
בכל כוח אדמתה
היא בוכה
על ימים של משיח
לא בא

כיצד מברכים
שעה רחוקה
כשבאופק
היא איננה

מה, חברה?
ומי אימא
שתיהן נאנסו באור
לא נר

כיצד מרימים גרגר של חול
ומחזירים אותו
הביתה
מחוף אחר

מה היה בלב ליבה של אם אימא,
היסטוריה.
מה היא ומי היתה
כשכתוב נכתבה לטובת
כותבה

כיצד מרימים גרגיר שיכור
בעודו זרוק
על חוץ מודרני
במפרץ דם של
גבול אויב

היא צורחת
היא בורחת
חברה עקומה

היא רותחת
היא פצועה
היא בורחת
אין לה שיר בחוף ליבה

היא שומעת
היא יודעת
בפותחה עוד פצע
משכבר ימים עברו
מעודה שמעה
תפילה